בעת פרידה של בני זוג שחיו ביחד תקופה מסוימת, ויצרו אורח חיים משותף, לרבות שימוש ברכוש משותף, יש צורך להסדיר את אופן חלוקת הרכוש. ככל שאלו חיו יותר זמן ביחד ו/או הסתמכו יותר האחד על השני, כך החלוקה תעשה קשה יותר ויותר. מדובר לא רק בנכסים מוחשיים, אלא גם בנכסים רוחניים שיצריכו חלוקה. לטובת הסדרה חוקית של הנושא, שבמסגרתה לעיתים מגיעות מחלוקות לבית המשפט כחלק מהליכי פרידה, קיימת חקיקה ישראלית המסדירה את הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת פקיעת נישואין ובכלל. אלו שמעוניינים בהסדר ספציפי, יוכלו ליצור אותו לעצמם וליצור לו תוקף משפטי. מנגד, בהיעדר הסדרה מוסכמת, הדין מגדיר מפורשות כיצד תיערך אותה חלוקה. מכאן, בשל חשיבות הנושא, הרי שבמסגרת המאמר שלפניכם/ן נסקור: מהו חוק יחסי ממון, מה שקדם לחוק – חזקת השיתוף, ומהו הסכם ממון – שהוא הסכם ספציפי בין בני זוג.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
החוק יחסי ממון:
החוק הישראלי המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג המעוניינים לפרק את מערכת היחסים הזוגית והכלכלית, הינו חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), החל על זוגות שנישאו החל משנת 1974.
חוק זה הוא למעשה ברירת המחדל החוקית הקיימת היום בישראל. על פי חוק זה, בעת פרידה וסיום קשר זוגי, יבצעו בני הזוג חלוקת רכוש, על ידי חלוקה שוויונית והוגנת, התואמת את העיקרון לפיו קבוע החוק, שהוא חזקת איזון משאבים. חזקת איזון משאבים מתוארת בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."
חוק זה הוא למעשה ברירת המחדל החוקית הקיימת היום בישראל. על פי חוק זה, בעת פרידה וסיום קשר זוגי, יבצעו בני הזוג חלוקת רכוש, על ידי חלוקה שוויונית והוגנת, התואמת את העיקרון לפיו קבוע החוק, שהוא חזקת איזון משאבים. חזקת איזון משאבים מתוארת בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."
בעבר - חלה חזקת השיתוף בין בני הזוג מכוח פסיקה:
חזקת השיתוף הינה דרך חלוקת הרכוש שקדמה לחוק יחסי ממון, וחלה כיום על זוגות המוכרים כידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני שנת 1974. על פי חזקת השיתוף, השניים יצרו ביניהם יחסים תוך בחירה בשיתוף בחייהם, אחד של השני, בכל תחומי החיים, לרבות בעניינים הממוניים.
לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע לפני הנישואים או מיסוד הקשר. חזקה זו נתפסה כלא הוגנת ולא שוויונית, מכיוון שבמצבים רבים, אחד הצדדים היה מאבד חלק מרכושו, תוך שהוא מעניק מחצית מרכושו לאחר, וזאת ללא כל הצדקה למעשה. ומכאן, נוסד חוק יחסי ממון, אשר בא לתקן את חוסר השוויון.
לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע לפני הנישואים או מיסוד הקשר. חזקה זו נתפסה כלא הוגנת ולא שוויונית, מכיוון שבמצבים רבים, אחד הצדדים היה מאבד חלק מרכושו, תוך שהוא מעניק מחצית מרכושו לאחר, וזאת ללא כל הצדקה למעשה. ומכאן, נוסד חוק יחסי ממון, אשר בא לתקן את חוסר השוויון.
מה הדין באשר להסכם ממון?
כאמור, חוק יחסי ממון הינו ברירת מחדל לאלו שאין ברשותם הסכם פרטני הנוגע לדרך החלוקה שלהם. הסכם ממון נועד ליצור הסדר פרטני בין בני הזוג. זהו חוזה שנעשה בין בני הזוג, כאשר יחסיהם עדיין תקינים ושיתופיים. תוכן ההסכם הינו רכושי בלבד. כמו כן, ההסכם כולל שני חלקים מרכזיים: רכוש כל אחד מהצדדים לפני הנישואים או הקשר הזוגי, וחלוקת הרכוש לאחר פרידה.
נוסיף כי להסכם הממון קיימים יתרונות רבים, הן ביצירת סדר וודאות במהלך השהות המשותפת, והן במניעת ויכוחים בעת פרידת של השניים. יתרונות אלו הביאו לעלייה בכתיבת הסכמים מסוג זה בין בני זוג, בשונה מבעבר. מנגד, ניתן לומר על הסכם זה כמוריד מהרומנטיקה של בני הזוג, אשר חושבים על פרידתם, כבר בעודם יחדיו.
אגב, כדי שהסכם ממון יהיה בעל תוקף משפטי, הרי שבני הזוג צריכים לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה.
נוסיף כי להסכם הממון קיימים יתרונות רבים, הן ביצירת סדר וודאות במהלך השהות המשותפת, והן במניעת ויכוחים בעת פרידת של השניים. יתרונות אלו הביאו לעלייה בכתיבת הסכמים מסוג זה בין בני זוג, בשונה מבעבר. מנגד, ניתן לומר על הסכם זה כמוריד מהרומנטיקה של בני הזוג, אשר חושבים על פרידתם, כבר בעודם יחדיו.
אגב, כדי שהסכם ממון יהיה בעל תוקף משפטי, הרי שבני הזוג צריכים לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה.
סיכום:
בפרידת בני זוג, ישנם הליכים רבים שאותם בני הזוג צריכים להסדיר. אחד המרכזיים שבהם – וזה שלרוב גורם למריבת רבות – הוא התחום הנוגע לרכוש. כאמור, חוק יחסי ממון יוצר הסדרה בנושא, בהתאם לתכליתו, אך גם בקיומו יש השגות רבות, במיוחד בתחומים אפורים הנוגעים לרכוש. גם כאשר קיים הסכם ממון, יכולים בני הזוג להגיע לפתחו של בית המשפט, במטרה להסדיר נושאים אפורים. אי לכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שכן לנושא יש השלכות כלכליות רבות על הצדדים.
כאשר אדם מרגיש חשש כבד לחייו, ובין היתר, כאשר האיום נובע מאדם קרוב (לרבות – בן משפחה), הפתרון היחיד שברשותו, הוא להתרחק מאותו גורם מאיים. החוק הישראלי מאפשר את ההרחקה האמורה בעזרת בקרה חוקית, שאינה פוגעת בכבוד האדם וחירותו ומנגד, בתחושת הביטחון של האחר. במאמר זה נסקור: מהו צו הרחקה, באילו נסיבות ניתן לתת צו הרחקה, שהוא בהתאם לחקיקה הנוגעת לאלימות במשפחה וחקיקה הנוגעת להטרדה מאיימת, וכן על דרכי קבלת צו ההרחקה בפועל.