במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות משפטיות מרכזיות - האזרחית והרבנית. בכל מה שקשור לדיני משפחה, לבית הדין הרבני סמכויות רבות בדומה לבית המשפט, אך לעומת הדיונים בבתי המשפט, לדיוני בית הדין הרבני עדיף להגיע מלווים על ידי טוען רבני מוסמך. מיהו אותו אדם ומדוע כל כך חשוב לפנות אליו? להן כל המידע בנושא.
טוען רבני - ההסמכה
הטוען הרבני הינו איש מקצוע שמחבר בין עולם המשפט לעולם ההלכה היהודית. ההסמכה שעובר כל טוען רבני הינה ארוכה למדי ואף ניתן למצוא קריטריוני קבלה די נוקשים שעומדים בפני המועמדים הפוטנציאליים: מעבר של ראיון קבלה אישי ולפחות 4 שנות לימוד מצטברות בישיבה, לאחר גיל 18. הלימודים עצמם מתקיימים לאורך כ- 30 שעות אקדמיות ובמהלכם נחשף הטוען הרבני המיועד להעמקה גדולה יותר בדיני המשפחה, אך גם בהיכרות עם החקיקה האזרחית שמהווה חלק בלתי נפרד מחיי האזרחים במדינתו ומהשיקולים השונים שרבני בית הדין לוקחים בחשבון בפסיקותיהם.
תחומי האחריות של הטוען הרבני
בית הדין הרבני עוסק במגוון רחב של נושאים בהתאם להלכה המשפטית והמשפט העברי, החל ממקרי גירושין וטיפול בפסולי חיתון, דרך מקרי בירור יהדות וגיור ועד לבקשות למימוש או התנגדות לצו ירושה. הטוען הרבני אמור להכיר את כל הנושאים הללו על בוריים, והוא הדמות המקצועית שיש לפנות אליה כאשר מעוניינים לקבל ליווי וייעוץ ע"י אדם שמכיר את ההלכות ואת הפרוצדורה הנדרשת בבתי הדין הרבניים. חשוב להדגיש כי איש מקצוע זה אינו עורך דין ואינו מתיימר להיות שכזה. הוא אינו מוסמך לייצג לקוחות בבתי המשפט האזרחיים מחוץ לבית הדין הרבני, אך הוא בעל ניסיון רב ובעל משמעות בערכאה זו שספק אם לעורכי דין בכירים בענייני משפחה יש.
עורך דין + טוען רבני = השילוב המושכל
מאחר ומצד אחד טוען רבני הוא אינו עורך דין (בדרך כלל), ומצד שני עורך הדין לעולם לא יהיה בעל הידע והניסיון הפרקטי הרב בבית הדין הרבני כפי שיש לאיש המקצוע הייעודי, הרי ששילוב מושכל שבין השניים נדרש. למעשה, אנשים רבים שבוחרים להתדיין במחלוקות בבית הדין הרבני מסתייעים בשילוב של עורך דין יחד עם טוען רבני (שני אנשי מקצוע נפרדים, או איש מקצוע יחיד שמתהדר בשתי התעודות גם יחד) וע"י כך זוכים לייעוץ המקיף והמקצועי ביותר, שנוגע הן בצד המשפטי-אזרחי והן בצד ההלכתי-משפטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה